באנו חושך לגרש

גרסה אלקטונית ייחודית

רות דנון ואילי

"כל אחד הוא אור קטן וכולנו - אור איתן"

מתוך אתה פלא

/ עפ"י פבלו קאזאלס

 

כל רגע בו אנו חיים

הוא רגע חדש

כל רגע בו אנו חיים

אין שני לו ביקום

לא היה כמותו מעולם

ולא יהיה עוד לעולם

 

ומה מורים אנו לילדינו

בבית הספר

מלמדים אנו אותם

כי שניים ועוד שניים

הם ארבעה.

וכי פריז היא בירתה של צרפת

מתי נלמד אותם גם מה שהינם.

 

עלינו לומר לכל אחד מהם

יודע אתה מה שהינך

אתה פלא!

אתה יחיד ומיוחד!

אתה פלא!

בכל העולם כולו

אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך

אתה פלא

אתה יחיד ומיוחד

 

והבט בגופך

איזה פלא הוא

רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות

האופן בו הינך מתנועע

אתה פלא!

עשוי אתה להיות כשייקספיר

מיכאלאנג'לו, בטהובן

אתה פלא!

טמונה בך היכולת לכל דבר

כן, פלא הינך.

וכאשר תגדל

התוכל אז לפגוע באדם אחר

אשר כמותך הוא פלא

גם הוא יחיד ומיוחד

גם הוא פלא.

 

עליכם להוקיר זה את זה

עליכם לעבוד

כולנו חייבים לעבוד

כדי להפוך את עולמנו זה

שיהא ראוי לילדיו.

גוונים רבים לאור

זכויות האדם

כי נר ה' נשמת אדם (משלי כ' כז')

בכל שנה ב-10.12 נחגג ברחבי העולם יום זכויות האדם הבין-לאומי. לרוב יום זה מצוין בסמיכות לחנוכה או ממש במהלך החג עצמו. הנרות שאנו מדליקים  הנם סמל לרוח האדם, צורתם וצבעם שונים, אך הלהבה שלהם היא אותה להבה .כל אדם הוא אדם ,הוא נברא בצלם אלוהים וחייו קדושים. את אור זכויות האדם אנו מדליקים לזכר אלו שזכויותהם אינן מובנות מאליהן, לאלו הזקוקים יותר מכל לגבורה ולס, שללא קול קוראים לנו שנשמע את קולם. 

תוספת לברכה

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בְּרָאנִי בדמותו וצווני לקדֵּש את דמותי-אני על ידֵי שמירַת צלמם של אחרים.

חנוכה - חג לאור ולאש

שולמית אלוני

הרבה פנים לחג החנוכה. יש המתרכזים בגבורה, יש שהעיקר עבורם הוא הנס, ויש, אנשים כמוני, שבשבילם חג החנוכה הוא חג האור.

מדוע אור? כי החג מתקיים בימים הקצרים של השנה, בימי החורף כאשר כל הצומח עדין חרֵב, והזרעים שזרע האיכר בדמעה טרם נבטו. עדיין התקווה הגדולה והתפילה  הן לגשם מפרה בעִתו, לִפריחה שופעת באביב ולפרי כבד בקיץ.  האור מסמל אפוא את התעוררות  היקום מחשכת החורף. האור הוא גם הכמיהה לטוב, ליפה ולשמח, לבוא האביב בעתו, להתחדשות החיים.

 

מדוע אש? אמת, היא מחממת ומהפנטת באורה, אך היא יותר מכך. היכולת להדליק אש ולשמרה היא מקור תרבות האדם. אין זה מקרה שהמיתולוגיה היוונית מספרת את סיפורו של פרומתאוס אשר נענש על שנתן לאדם אש ובכך נתן להם תרבות ודעת המתחרים באלים, שעד אז היתה כל החוכמה  בידיהם. מכאן שאור ואש הם סמל לקִדמה, לנאורות. גם ביהדות הנאורות באה במֶרי. הנה האדם ("זכר ונקבה בראם"), אכלו מהעץ האסור, מעץ הדעת טוב ורע. על חטא אי הציות נענשו הנחש, האישה והאיש. אך מגן העדן הם גורשו מטעם אחר : "ויאמר ה' אלוהים, הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" (בראשית ג כב). זהו סיפורה של חכמת האדם ושל כושרו להבחין בין טוב לרע כאלוהים.

 

במיתולוגיה היוונית מקור הנאורות האנושית הוא ה"חטא" של פרומתאוס, באש שנתן לבני האדם. בנרטיב שלנו, מקורה ב"חטא", באי ציות, בהתקוממות, באכילה מן העץ אשר האל אסר לאכול ממנו. מסתבר כי הדעת, האור, האחריות, עצמאות החשיבה, הביקורת, ההבחנה בין טוב לרע  - אינם בכניעה, אינם בחוסר מאבק. סקרנות, בדיקה והתמודדות אינם ב"הליכה על בטוח" ובמשמעת כנועה, חסרת פניות ושאלות לחזקים, לבעלי העוצמה או להסכמה הכללית.

 

האדם ניחן ביכולת להבעיר אש, להדליק אור, להבחין בין טוב לרע ובאומץ להשתמש ביכולות אלו. רק על ידי ההעזה  לדעת, להבין, לשקול ולהחליט - התקדמה האנושות לקראת הישגיה במדע, ביצירה ובייחוד בשאיפה לחירות, לחירות האדם ולחירות החברה, לחירות כל עם ועם. כך שבימים של חושך, חושך של חורף, חושך של מצוקה, חושך של  העדר מצפון ומוסר, חושך של דיכוי וכפיה, מסמל האור הדולק בנרות, את האש המהבהבת שיש להתבונן בה אך לא להשתמש בה, בשל היותה אות וסמל. היא מעוררת את הרצון "חושך לגרש". האור והאש שאנו מדליקים בימים אלה, צריכים לעורר מחשבות לא רק על מלחמת חירות מכוח הכוח, אלא - גם ובעיקר - על חירות הרוח והמצפון של האדם והחברה, על חירות מתוך נאורות ולא מתוך קנאות, חמדנות ושימוש בכוח.

 

בימים אלה, בעשרה בדצמבר, מציין העולם הנאור את יום זכויות האדם, של כל אדם, ללא אפליה מטעמי מוצא, גזע, דת ומין. ביום זה חוזרים, מזכירים ומשננים בכל חברה ובכל מערכת חינוך כי האדם נולד בצלם אלוהים, כי הוא נולד בן חורין ובעל כושר שיפוט. אין לאיש, לחברה, לשלטון או לכובש הזכות לשלול ממנו את חירויותיו. זכותו של האדם אינה מותנית ברצון זולתו. כבר החשמונאים במִרדם לִמדו אותנו כי למדוכאים, לנתונים לכיבוש זר, למי שרצונם לחופש דת ומצפון נשלל, עומדת הזכות למרוד למען השגת חירותם. על כן, חג החנוכה כחג האורות הוא גם חג המצביע על הזכות למרוד למען החירות הפיזית וחירות הרוח, האמונה והמצפון.

 

שלומית אלוני ז״ל, היתה מהפעילות המרכזיות למען זכויות האדם והאזרח בארץ. היא כיהנה כחברת כנסת ושרה.

text.png
logo-square.png