מימונה
תרבחו ותסעדו!

המימונה היא חג של פיוס ותקווה, חג שאליו מוזמנים השכנים המוסלמים ויחד עם היהודים הם נושאים תפילות משותפות, חג של פיוס בין משפחות שבטים, לאומים.  זהו חג של שכנות טובה בו הבתים פתוחים לרווחה לאירוח ומאור פנים, ללא הבדלי מעמדות. זהו חג של משפחה וקהילה, וזהו חג של הנשים שמארחות ביד נדיבה. מוזמנים לבוא ולחגוג איתנו.

 

חוגגים מימונה בקהילות התנועה

למימונה לא צריך הזמנה, פשוט באים

ירושלים - קהילת מבקשי דרך

חגיגת מימונה עם כל הקהילות הירושלמיות

כולל אוכל מסורתי והכנת מופלטות, האחד והיחיד - ג'קי לוי! ומוסיקה בעברית ובערבית של תמר שאוקי

מוצאי שבת, 27.4.19 משעה 21:00 עד השעה 23:00

ש"י עגנון 22, ירושלים (שכונת סן סימון)

לפרטים נוספים: 02-679-2501

האירוע הפייסבוק

אתר הקהילה www.mevakshei.org :

קיבוץ נען 

מימונה קהילתית בביתה של הרבה רינת צפינה

בשיתוף קהילה ישראלית שוויונית שוהם, קיבוץ נען , וקבוצת "שכנים" קיום משותף שוהם ורמלה

מוצ"ש 27.4.19 20:30 קיבוץ נען (שכונת מרפאה)




 

קיבוץ גזר - קהילת ברכת שלום

חוגגים מימונה בקיבוץ גזר!

מתוקים מרוקאיים * מוזיקה אותנטית * ברכה מסורתית * בואו עם כפתנים/גלביות
תרבחו ותסעדו!

יום שבת, 27.4.19 משעה 18:00

חדר האוכל בקיבוץ גזר


פעילות "שפים צעירים" לקראת המימונה

מצטרפים לחגיגות המימונה בקיבוץ ולומדים להכין ממתקים מרוקאיים.

פעילות משפחתית חווייתית משותפת (ילדים והורים) לגילאי 4 ומעלה. הכניסה חופשית!

יום שבת, 27.4.19 משעה 12:00

בית הכנסת 'ברכת שלום' בקיבוץ גזר


לפרטים נוספים: ליאת יוצר פרילינג 050-2568144

הקהילה בפייסבוק


 

ראשון לציון - אחוות ישראל

רפורמימונה

נברך ברכות מיוחדות למימונה, נעשה הבדלה ונאכל מופלטות ומתוקים מוזמנים להביא כיבוד סמלי אתכם.

זמן האירוע - מוצ"ש, 27-04-2019 20:30

פרטים קשר - נילי, רכזת הקהילה 052-359-9160

 

מימונה - ממרוקו לישראל

לברך ולהתברך - הצעה לחג ישראלי של  שמחה, אמונה, שכנות ואהבת האדם, אחווה בין העמים, ופמיניזם

הרבה רינת צפניה - קהילה ישראלית שוויונית שוהם

מימונה – מה זה ועל מה זה?

ליל מוצאי שמיני של פסח, שלאחר סיום יום טוב שני של גלויות, היה ליל חג בקהילות ספרד בארץ ישראל. בעוד שבקהילות אלה צוין צאת חג הפסח בכמה מנהגים שונים, הרי שבארצות צפון מערב אפריקה ובייחוד במרוקו, התגבשו מנהגי מוצאי פסח לפעילות טקסית רחבה, שכונתה מימונה ונתפסה כחג דתי בעל סט טקסים ומנהגים מיוחדים וייחודיים.

במרוקו הייתה אבחנה ברורה בין מנהגי ליל המימונה ובין יומו. המנהגים בערב התנהלו בעיקר בספרה הפרטית וכללו: תפילה חגיגית, ברכת רב, שולחן חג עמוס בסמלים, פיוטים, קבלת אורחים, קשרי ידידות וחליפין חגיגי עם השכנים המוסלמים, קשרי שידוכים, אכילת הקמח הראשון שלאחר הפסח ועוד. מנהגי יום המימונה עצמו כללו היציאה לחיק הטבע למחרת, בספירה הציבורית. אלה נתפסו כפחוּתים בחשיבותם, אך אף הם כללו סמלים רבים: טבילה במים, ברכת האילנות, בילוי משפחתי בחיק הטבע. לחג המימונה אין בסיס הלכתי או דתי ברור, ולמרות זאת היא נחגגה באדיקות כמעט דתית ובהוד והדר.

טעמי החג

אשר להקשר הקיומי המקורי של החג הזה, רב הנסתר על הגלוי. למעשה, עוד בהיותם בצפון אפריקה, תהו החוגגים על טיבו של חג זה. דווקא אי הבהירות לגבי מקורו של החג גרמה לכך שניתנו  לו טעמים רבים.

המימונה היא חג של פיוס ותקווה; אין בו זיכרון של מלחמה או אבל על אובדן, אין בו מיתוסים ופרקטיקות דתיות, זהו חג שמסמל פיוס בין הדתות, חג שאליו מוזמנים השכנים המוסלמים ויחד עם היהודים הם נושאים תפילות משותפות, חג של פיוס בין משפחות שבטים, לאומים. במימונה הוא חג של שמחה ותקווה לשנה החדשה , אשר על פי לוח השנה המקראי מתחילה בחודש ניסן.

זהו חג של שכנות טובה בו הבתים פתוחים לרווחה לאירוח ומאור פנים, ללא הבדלי מעמדות. זהו חג של משפחה וקהילה שהנשים בו לוקחות חלק מרכזי, שיש בו הזדמנות למפגש ושידוך וכו. הוא חגיגה צבעונית, טבע ויציאה לטבע, ללא בשר (המאכלים המוגשים על שולחן המימונה אינם כוללים בשר).

מימונה ישראלית

העלייה הגדולה מצפון אפריקה לישראל הביאה איתה את החג הייחודי לארץ. בשנים הראשונות היה נראה כי בעקבות מדיניות "כור ההיתוך" אשר עודדה את המהגרים להשיל מעצמם כל מאפיין תרבותי ייחודי, המימונה נחגגה בצנעה יתרה לעיתים אף מתוך בושה או הסתרה.

 

אנשים דוגמת שאול בן שמחון וחנינה דהן ואגרונים דוגמת ברית יוצאי מרוקו זיהו את ערכיו של החג כמשמעותיים מעבר לפרטיקולריות העדתית, ושאפו להביא למדינת ישראל בשורה חדשה מהתרבות המרוקאית - את החג של החגים, של הגלויות, של העולים, של הברכה, הידידות, האחווה והתקווה. עם חידוש המימונה בספירה הציבורית חל שינוי בקרב התפיסה העצמית של העולים ממרוקו שהציגו את חגם הייחודי והפכו מאורחים למארחים, כלומר חגיגת החג המחודשת נפחה בהם תחושת שליחות וגאווה.

אנחנו ניצבים היום בדור שלישי לעלייה ההמונית מצפון אפריקה, וחג המימונה מוצג כבר בלוח השנה הישראלי. בשנים האחרונות ישנה שוב התעוררות של יחידים וקבוצות לתת אופי חדש למימונה – רבים חוגגים בביתם ומזמינים חברים וחברות מכל העדות, מועדונים עורכים "ערבי מימונה" עם מוזיקה ייחודית וכמובן הרבה "דבש" ושמחה, הקיבוצים מתעוררים ועורכים לילות מימונה קהילתיות, מתנ"סים, מוסדות חינוך, תנועות התחדשות יהודית, תנועות פנים עדתיות ואפילו התנועה הרפורמית החלה לאמץ חג זה על ערכיו לתוכה.

המימונה שלי

חג המימונה לבש ופשט צורה מיומו הראשון בארץ, ועם זאת, עדיין שמר על שלושת האלמנטים המרכזיים – ההכנות לחג, ליל המימונה בספירה הפרטית, ויום המימונה בספירה הציבורית.

כמי שעורכת כבר למעלה מעשור חגיגה בביתי בליל המימונה, התמקדתי בשנים הראשונות במיומנות עריכת השולחן – לימוד האומנות, התמקצעות ומעולם לא וויתרתי על זמן האיכות עם סבתי, אימי ודודותי סביב ההכנות. כמצופה, לאורך כל השנים הקפדתי להזמין כמה שיותר אנשים/ נשים חברים ושאינם חברים, הדגשתי בפני אנשים כי אין צורך בהזמנה וכי "למימונה לא מזמנים פשוט באים וכל אחד מבורך".

כרבה רפורמית אני רואה ערך מוסף דווקא בחידוש חג המימונה על רעיונותיו האוניברסליים. אני מבקשת להציע הצעה לחגיגת מימונה אשר מחד לוקחת את האלמנטים הטקסיים אשר עברו מדור לדור – מאם לבת, ומאידך מבקשת לשמור על הרעיונות האוניברסליים של – שמחה, אמונה, אהבת האדם באשר הוא אדם, שלום ואחווה בין העמים, פמיניזם וכל זה תוך יצירת מרחב מקודש לברכה.

הטקס שאני מציעה מוקף במאפייני החג המסורתיים – שולחן החג, הברכות המסורתיות "תרבחו ותסעדו", המופלטה הרי היא הבצק הראשון אשר טועמים האורחים לאחר הפסח. במרכז הערב אני מכנסת את כל האורחים סביב שולחן מרכזי ולערוך את טקס "הבצק הראשון שאחר הפסח – הברכה הראשונה של השנה"- טקס אשר שורשיו במנהג בקהילות רבות בצפון אפריקה, עליו אני מוסיפה פרקטיקות נוספות של "ברכה" – לברך ולהתברך. בנוסף אנו עורכים לימוד בית מדרשי לערב המימונה אשר מחד עוסק בערכי המימונה האוניברסליים ומאידך עוסק בחשיבות של "הלחם".

text.png
logo-square.png