יום הכיפורים
תפילת נעילה

סופו של חשבון נפש

תפילת נעילה מסכמת את התהליך של חשבון נפש שהחל בראש השנה או אפילו לפני כן בחודש אלול. במילים שלו יש ממד של יראה מפני חתימת הדין יחד עם תקווה לאפשרות של התחלה מחדש ושינוי 

לקראת החג נפרסם כאן באתר סרטון של תפילת נעילה כמו גם מגוון של תפילות מקוונות בקהלות התנועה. מוזמנים להתכונן ליום כיפורים משמעותי - גם מהבית!

סופו של תהליך 

תפילת נעילה היא התפילה החמישית והאחרונה של יום כיפור, והיא נאמרת ביום זה בלבד. זמנה הוא בין 'פלג המנחה' (כשעה וחצי לפני השקיעה) לרדת החשיכה, והיא מסתיימת בתקיעות השופר המסמנות את סיום הצום. כשמה כן היא, נועלת ומסכמת תקופה של חשבון נפש והרהורים אודות מעשינו שהחלה בראש השנה או אולי אפילו בחודש אלול. יש בה מעין הזדמנות אחרונה לתשובה ולבקשת מחילה. על פי המסורת, זהו זמן חתימת ספרי החיים. לכן בתפילה זו מחליפים את הנוסח הרגיל של עשרת ימי תשובה: 'כתבנו לחיים...' בנוסח: 'וחתמנו לחיים...'

כשהיום פונה, השמש מתחילה לשקוע ויום הכיפורים מגיע אל סיומו מבקשים את "פתיחת השער" דווקא ולא את נעילתו. אנו רוצים לסיים את יום הכיפורים עם תחושה של התחלה חדשה ובשורות טובות. יש בכך ביטוי לתפישה האופטימית שעדיין ניתן לתקן ולשנות.

פְּתַח לָנו שַׁעַר בְעֵּת נעְִילַת שַׁעַר כיִּ פָנהָ יוםֹ

היַוםֹּ יפִנְהֶ השַּׁמֶֶשׁ יבָאֹ ויְפִנְהֶ נבָואֹהָ שׁעְרֶָיךָ

כוונות לתפילת נעילה

יום שלם היינו במציאות שונה, ללא אכילה ושתייה, כמעט כמלאכים... עתה, כשהשערים עומדים להיסגר, אנו עומדים להתפלל תפילה אחרונה. אנו קרובים לפרידה ואומרים את המלה האחרונה ליום זה, לאחר כל הוידויים והחשבונות – שצריכה לסכם ולחתום הכל.... עלינו לומר בתמצית, ישר ולעניין, את שאנו באמת רוצים... זה הזמן להיות עזי פנים, לא להסס... שוב ושוב אמרנו במשך היום: "אנו עזי פנים ואתה רחום וחנון"..."אנו עזי פנים" כבר הראינו כל השנה כולה, עתה צריך אתה להראות לנו שהנך "חנון ורחום". 

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)  /  אור פני מלך

 

 אל נורא עלילה / ר' משה אבן עזרא

 

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה     
הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים
וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשַׁם
וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה וְהַצִילֵם מִמְּאֵרָה
וְחָתְמֵם לְהוֹד וּלְגִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם
עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם
כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

קְרָא נָּא שְׁנַת רָצוֹן וְהָשֵׁב שְׁאָר הַצֹּאן       
לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה


תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל
בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאֻלָּה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה

 

הפיוט הפותח את תפילת 'נעילה' של יום הכיפורים בקהילות הספרדיות הוא 'אל נורא עלילה' של ר' משה אבן עזרא מהמאה ה-11. זהו אחד הפיוטים המרכזיים של יום הכיפורים המושר בנקודת זמן מאד משמעותית – לאחר שעות ארוכות של תפילות, מחשבות, כוונות ותקוות, מתקרבים אל סיומו של היום. השמש עומדת לשקוע, פותחים את ארון הקודש, כל הקהל עומד על רגליו אל מול ספרי התורה. את הפזמון שרים כולם יחד, בעוצמה הולכת וגוברת. הפיוט עוזר לרכז את כל הכוחות אל המהלך המסכם של היום, לקראת השנה החדשה.

"אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה    
הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה"
'

 

בטרם 

בְּטֶרֶם הַשַּׁעַר יִסָּגֵר, 
בְּטֶרֶם כָּל הָאָמוּר יֵאָמֵר,
בְּטֶרֶם אֶהְיֶה אַחֵר,
בְּטֶרֶם יַקְרִישׁ דָּם נָבוֹן,
בְּטֶרֶם יִסָּגְרוּ הַדְּבָרִים בָּאָרוֹן,
בְּטֶרֶם יִתְקַשֶּׁה הַבֶּטוֹן,
בְּטֶרֶם יִסָּתְמוּ כָּל נִקְבֵי הַחֲלִילִים, 
בְּטֶרֶם יֻסְבְּרוּ כָּל הַכְּלָלִים, 
בְּטֶרֶם יִשְׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים, 
בְּטֶרֶם הַחֹק יִכָּנֵס לְתָקְפּוֹ,
בְּטֶרֶם אֱלֹהִים יִסְגֹּר אֶת כַּפּוֹ,
בְּטֶרֶם נֵלֵךְ מִפֹּה.

יהודה עמיחי