purim-nesichot.jpg

מה אומר לבתי המבקשת להתחפש לנסיכה?
מאמר לחג

הרבה מירה רגב

הנה הגיע חג הפורים, וגם השנה כמו בכל ארבע השנים האחרונות, הבת שלי מבקשת להיות נסיכה. נסיכת הלילה, נסיכת הפרפרים, הנסיכה והצפרדע או כמו כל בנות כיתתה, אנה או אלזה מהסרט 'לשבור את הקרח'...

כבר הפסקתי להפציר בה: אולי תהיי פרפר או צפרדע, מה את צריכה להיות  נסיכה? אני יודעת את התשובה. לה לא משנה איזו נסיכה היא בדיוק תהיה,  העיקר שהיא תהיה נסיכה נוצצת, יפה, ושיהיה לה נסיך לצידה. ולא משנה  שיש לה אמא פמיניסטית, שהיא גם רבה וגם אופה. לבת שלי כמו לרוב חברותיה פנטזיות מלכותיות של פיה, מלכה או נסיכה.

אז אם כבר נסיכה, הרהרתי לעצמי, אולי אחשוב קצת על איזו נסיכה אני רוצה שהבת שלי תהיה? הדמות הראשונה שעולה לי היא ושתי, הנסיכה שידעה להגיד לא. ושתי מסרבת להראות את יופיה בפני העמים השונים: "ביּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן... לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ." בשפה מודרנית ושתי מסרבת ל"החפצה", היא מסרבת להיות חפץ יפה, פסיבי, שמסכים לעשות את דבר המלך. היא אמנם משלמת מחיר גבוה, היא אמנם מסולקת מהארמון אך היא זוכה לתהילת עולם. לא רק ששמה מוזכר בזכות מעשיה ולא בזכות יופיה, המעשה האמיץ שהיא עושה יהדהד לדורות וייתן לנשים רבות כוח לסרב ולומר לא כאשר מנסים לומר להן "תהיו יפות ותשתקו!"

הנסיכה השנייה היא הנסיכה אסתר, הנסיכה שידעה להגיד כן, דמות מורכבת ומעניינת שמוגנבת לארמון על ידי מרדכי דודה על מנת שתציל את העם היהודי מכליה. המפתח לכניסה לארמון המלוכה הוא יופייה של אסתר: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת... וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים.וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו". השימוש בגופה של אסתר ככלי שרת, גם אם נעשה לטובת הצלת עם שלם ספג לא מעט ביקורת מעולם הפרשנות היהודית המודרנית והמסורתית. אפילו חז"ל טענו שאסתר "קרקע עולם הייתה", ובכך התכוונו לזה שהיא נוצלה מינית על ידי המלך, ועוד בהסכמת דודה האהוב שהיה לה כאב. אין ספק שיש בכך אמת גדולה. אולם במבט מורכב יותר של סיפור המגילה אנו מגלים נסיכה שאינה פסיבית, שלומדת להיות לא רק יפה אלא גם מתוחכמת ואמיצה. אסתר מתגברת על פחדיה, מזמינה את המלך והמן למשתה, ולבסוף גורמת לאחשוורוש להבין מיהו המן, וחושפת את כוונותיו האמיתיות. הפרק החמישי של המגילה נפתח בפסוק: "ויְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית-הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶך." על הביטוי הזה - "ותלבש אסתר מלכות" כתב ר' נחמן מברסלב כי זה הוא הרגע בו אסתר גילתה את המנהיגות שבתוכה ואז היתה גם מסוגלת להתייצב אל מול המלך.

אסתר וושתי לוקחות אותנו אל סיפורי האגדות העתיקים, כגון הז'אנר של סיפורי אלף לילה ולילה. אלו הן מסוג האגדות שאולפני דיסני אוהבים לאמץ. כמי שצופה עם בנותיה בסרטים מצוירים, מעניין לראות את ההשפעות הפמיניסטיות שסוף סוף חדרו לתעשיית הקולנוע לילדים. אחרי שסיימו להפיק את שלגייה, סינדרלה, והנסיכה הנמה, סרטים הנשענים על אגדות ארכאיות בהם תפקיד האשה הוא להיות טובה ויפה ובעיקר לחכות לנסיך שיציל אותה, החלו אולפני דיסני להפיק סרטים בהם תפקידה של הנסיכה מורכב יותר. בסרט 'אלדין' הנסיכה יסמין מתעקשת לבחור את החתן שלה בעצמה ולצאת מהארמון, בסרט 'מולאן' הנערה לוחמת במקום אביה (אם כי היא אמנם נאלצת להתחפש לגבר לשם כך) ובסרט מרידה, או אמיצה בשמו העברי, הנסיכה אינה צריכה לבחור בין הנשיות שלה לבין העוצמה שבה והיא יכולה להיות נסיכה יפה, עם שמלה, אבל גם לוחמת עם חץ וקשת.

התרבות היהודית יצרה לנו דמויות נשיות מדהימות להזדהות איתן: מרים הנביאה, דבורה השופטת, יעל הלוחמת, רות, ושתי ואסתר... חג פורים הוא חג שחוגג את העוצמה הנשית הזאת על מלוא מורכבותה.

אז לחיי חג הנסיכות שגילו מנהיגות ושינו לנו את העולם בו אנו חיות.