​​יום הכיפורים

וידוי מבואר - וידוי חיובי

הווידוי הוא אחת התפילות המרכזיות של יום הכיפורים, וגם זו שמאוד קשה באמת להתחבר אליה ולהגיד באופן כנה. לרובנו קשה להודות בטעות, והעובדה שאנו נדרשים לעשות זאת בתוך רצף של מילים שלא אל כולן אנחנו מתחברים ולא את כולן אנחנו מבינים מקשה עוד יותר – ועלול ליצור תחושת "אני לא בסדר", חיצונית וחסרת משמעות. 

אנו מציעים לכם להביא לתפילות יום הכיפורים: וידוי מבואר המעניק משמעות ל "אשמנו בגדנו גזלנו" ולכל שאר המילים שחלקן לא הכי ברור (מה זה עיווי?) בשביל שבתוכן נוכל באמת למצוא איפה פספסנו השנה, וגם וידוי חיובי בשביל שוכל להבין היכן דייקנו.

מודה אני
הצעה לוידוי והודיה ביום הכיפורים

"בישיבה של מעלה, בישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"

ביום כיפור  התפילה המרכזית ביום כיפור היא הוידוי, ההודאה בפני עצמי, בפני קהילתי ואלוהי על חטאי, על המעשים הגדולים או הקטנים, בהם טעיתי, פספסתי, נפלתי. הוידוי הוא שלב ראשון בתהליך הריפוי, וליום אחד בית הכנסת והקהילה שלי הופכים לקבוצת תמיכה בה כולנו עבריינים, כולנו טועים ומטעים, כולנו בני אנוש חשופים בפגיעותינו. 

מתוך פגיעות זו מתגלה גם היופי שלנו, כפרטים וכאנשים. להודות בקשה, להודות ביפה. להודות על כל זה.

בפניכם  הצעה לביאור הוידוי המסורתי, שמילותיו לעיתים קצת סתומות, ווידוי משלים על הטוב והיפה שבחיינו.

מודה אני הוא הצעה להתחברות לתפילת הוידוי של יום הכיפורים הכוללת שני חלקים. הראשון הוא וידוי משלים, השני הוא ביאור מילות הוידוי המסורתי. מוזמנים להוריד את הקובץ המלא ולהביאו לתפילה או להגות בו בחשבון הנפש האישי שלכם.

 

וידוי חיובי

א
הבנו, ברכנו, גדלנו, דימינו יופי
התעקשנו, ויתרנו, זרענו, חיפשנו
טיהרנו שקר. יצרנו, כאבנו, למדנו.
מחלנו. ניסינו. סלחנו. עזרנו.
פרגנו. צחקנו. קיבלנו. רדפנו צדק
שמחנו. תרמנו. תמכנו. תיקנו

 

וידוי קטן ליום הכיפורים -  מבואר

אשמנו. בגדנו. גזלנו. דיברנו דופי.
העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו.
טפלנו שקר. יעצנו רע. כיזבנו. לצנו.
מרדנו. ניאצנו. סררנו. עווינו.
פשענו. צררנו. קישינו עורף. רשענו.
שיחתנו. תיעבנו. תעינו. תעתענו.

מילות הוידוי המסורתי הן כלליות מאוד, ולפעמים לא מוכרות לנו. אנו מציעים לכם מספר פרשנויות לכל אחת מהמילים בשביל להקל עלינו להתחבר לתפילה. הוידוי הוא הזדמנות לחשבון נפש משמעותי המאפשר לנו לבחון את מעשינו השנה ולמצוא דברים שאנו מצטערים עליהם והיינו רוצים לבקש סליחה עליהם, ולהרגיש מחילה וכרפה ביחס אליהם:

 

אשמנו - פעלנו בניגוד לצו המצפון שלנו, העדפנו את טובתנו האישית על עקרונות של הטוב והראוי, הרגשנו אשמים ולא עשינו דבר.

בגדנו - הפרנו התחייבויות לעצמנו או לאחרים, לא עמדנו בהסכמים בכתב ובעל פה, לא עמדנו בהבטחות שהבטחנו.

גזלנו - לקחנו לעצמנו יותר מכפי צורכנו, לא חלקנו עם אחרים את שהיה לנו לחלוק, היינו קמצנים בממוננו ופזרנים בממונם של אחרים.

 

דיברנו דופי – דיברנו בצורה פוגעת ולא מכבדת על אחרים או על עצמנו.

 

העווינו – [עיווי - עיוות] - עיוותנו את המציאות והעובדות כך שיתאימו לצרכינו, ראינו את מה שרצינו לראות, התעלמנו ממה שהיה לנו נוח להתעלם.

 

הרשענו – האשמנו אחרים בלא בירור העובדות, דנו אנשים לחובה ולא לזכות, לקחנו על עצמנו אשמה לא לנו.

 

זדנו – פגענו באחרים או בעצמנו בכוונה תחילה, רצינו ברעתם של אחרים או של עצמנו.

 

חמסנו – [חמס - גזל] - לקחנו את שלא שלנו, את שלא מגיע לנו בצדק, את שלא ניתן לנו, העמדנו רווח אישי מעל עקרונות מוסריים אחרים.

טפלנו שקר –[לטפול – לייחס ל...] -  ייחסנו לאחרים ולעצמנו תכונות שקריות, התייחסנו לאחרים או לעצמנו בצורה סטראוטיפית, כמיצגים של קבוצה ולא כפרטים ייחודיים.

יעצנו רע – נתנו עצה שאנחנו לא מאמינים בה, לא בטוחים בה בעצמנו, בנושא שאנחנו לא מבינים בו, נתנו עצה שמתאימה לנו אך לא למקבלה, נתנו עצה למי שלא רצה בה, נתנו עצה במקום תמיכה וחמלה.

כיזבנו – שיקרנו, הבטחנו שלא על מנת לקיים, אמרנו לאחרים את שרצו לשמוע במקום את האמת או את דעתנו האמיתית.

לצנו – צחקנו על חשבונם של אחרים או של עצמנו, עשינו מעשים לא ראויים ולא מוסרים בצחוק או בשביל הצחוק.

מרדנו – עשינו דווקא, הפרנו חוק, צו מוסרי או בקשה בלי סיבה טובה, בשביל להכעיס, להרגיש עצמאיים או חופשיים.

ניאצנו – [נאצה - קללה] - קיללנו, דיברנו בשפה לא הולמת ולא מכבדת על אחרים או על עצמנו.

סררנו – [סורר – מורד] - הפרנו בקשה או הנחייה מפורשת, התעלמנו מרצונם ומרגשותיהם של הקרובים והחשובים לנו.

עווינו – [עוון – עבירה מוסרית שאינה פשע] - התנהגנו בחוסר מוסריות בחסות החוק או הכללים.

פשענו – שמנו עצמנו מעל החוק, עברנו על חוקים מפורשים של מדינה או מוסד אחר ללא סיבה מוצדקת.

צררנו – [צר –אויב] - התייחסו לאחרים כאויבים, לא התעקשנו למצוא את המכנה המשותף ביננו ובין אחרים.

קישינו עורף – התעקשנו במקרים בהם לא היה בכך צורך, במקרים בהם היה מקום לספק, במקרים בהם ידענו כי אנו טועים.

רישענו – התנהגנו ברשעות, היינו אדישים לסבלם של אחרים.

שחתנו - גרמנו נזק מכוון לאחרים או לעצמנו, לקחנו חלק בגרימת נזק, לא מנענו גרימת נזק לאחרים ולרכושם.

תיעבנו – [תיעוב –שנאה וסלידה] - בזנו לאחרים או לעצמנו,  ראינו אנשים כלא אנושיים. [תועבה - מעשה שלא יעשה] עשינו מעשים שאינם ראויים לדעתנו לבני אנוש, המשחיתים את האנושי שבנו ושבאחרים.

תעינו – סטינו מדרך הישר בה האמנו, לא הלכנו לפי צו מצפוננו, נגררנו אחרי תשוקותינו.

תעתענו – היינו אחד בפה ואחד בלב, הולכנו אחרים שולל, לא תיקנו את טעותם משיקולי נוחות ורווח.