זוכרים את רבין

מה נזכור ביום הזיכרון?

אחרי הרצח אמרנו שלום חבר, והבטחנו שלא נשכח. 24 שנים אחרי אנחנו עוד זוכרים אבל נראה לא כל כך ברור לנו מה. מהי משמעותו של רצח רבין לתרבות הישראלית העכשווית? האם זהו יום בו אנו מקבלים השראה מדמות המופת של לוחם ומפקד, שהפך ל "חייל בצבא השלום", או שמא עלינו לזכור את רוחו, את jחלומו, את האמונה ששלום אפשרי בתוכנו ובין שכנינו. או שאולי עלינו לשים את הדגש על ההסטה והאלימות שהם "כרסום יסוד הדמוקרטיה" ולחזק את ערכיה?

ואולי בשנה הזו, באקלים הפוליטי הזה, יהיה נכון פשוט להתחיל את השיחה הזו ברצינות, בכבוד ובסובלנות.

זוכרים?

הרגעים שאחרי הרצח כפי שדווחו בחדשות

 

מה נזכור ביום הזיכרון ליצחק רבין?

הרבה פרופ' דליה מרקס

מתוך הספר - בזמן - מסעות בלוח השנה היהודי ישראלי

בהוצאת ידיעות ספרים

 

מאמרה של דליה מרקס פורש את מלוא מורכבותו של יום הזיכרון ליצחק רבין - ומראה שכציבור לא הגענו להסכמה לא רק על תכניו אלא אפילו לא על מתי יש לציינו:

מתי לציין - האם הכנסת תכריע או הציבור?

ויכוח נוקב וחריף התקיים בין שתי הכיתות העיקריות בימי בית שני, הפרושים והצדוקים, באשר לאופן. אלה גם אלה הבינו שמי ששולט בלוח השנה, – קביעת הלוח ותאריכי המועדות.

שולט בעניינים! אפשר לגלות סובלנות למנהגים שונים של חג, אולם התאריך שלו הוא תעודת הזהות שלו ועליו להיות מוסכם. שנתיים לאחר הרצח קבעה הכנסת את י"ב במרחשוון כיום הזיכרון הרשמי לרצח יצחק רבין, אך בקרב הציבור נתקבע יותר התאריך הלועזי של הרצח, ארבעה בנובמבר. מתי, אם כן, יש לציין את רצח רבין?

Screen Shot 2018-08-30 at 2.28.20 AM.png

רוחו של רבין: קטעי נאומים

“תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים עם רבים אחרים, שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיו [בשנות 92'] ונתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך.")

 

- מתוך נאומו האחרון של יצחק רבין - בכיכר מלכי ישראל, תל אביב, י”א בחשוון תשנ"ו | 4 בנובמבר 1995)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני מספר אישי שלוש-אפס-ארבע-שלוש, רב אלוף במילואים, יצחק רבין, חיל בצבא הגנה לישראל וחיל בצבא השלום, אני ששלחתי גיסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר לכם:.... אנו יוצאים היום למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה, המלחמה על השלום..... בספר הספרים שלנו נזכר השלום על צרופיו השונים, מאתים שלושים ושבע פעמים. מספר זה שאנו שואבים ממנו את ערכינו וכוחינו, מספר ירמיהו, אצטט מהקינה על רחל אמנו: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, נאום יהוה". לא נחדל לבכות על ההולכים, אבל אנו חשים שיש שכר לפעולתנו, כדבר הנביא (יצחק רבין, מתוך נאום בפני הקונגרס האמריקאי לרגל חתימת השלום עם ירדן).

- מתוך נאומו האחרון של יצחק רבין אל מול חברי הקונגרס האמריקאי

 
 

את הרוח אי אפשר לרצוח...
חוברת שירים ומקורות

מנהיג גדול לא נמדד רק בכוחו, אלא גם בחלום שלו. רבין האמין בשלום, באפשרות שלא לנצח נחיה על חרבנו. בשביל החלום הזה הוא היה מוכן לשלם מחיר כבד ברמה הפוליטית ובסוף שילם גם בחייו. היום, יותר משני עשורים אחרי הירצחו, אנחנו מבינים שהשלום של רבין לא היה בר קיימא. רבין מת אבל החלום לא מת. אלימות אינה הדרך, לא לנצח נחיה על חרבנו. אם זכרו של רבין רלוונטי היום זה כי הוא מזכיר לנו שאפשר לחלום, שמותר לחלום, שלחלום יש מחיר – ושהוא שווה את זה.

 

ערכות חינוכיות לילדים

אסופת תפילה ושירים לערב זיכרון

 

זיכרון ההסתה: אוסף תמונות

 

שיר לשלום

 
text.png
logo-square.png