Screen Shot 2021-04-21 at 1.55.26 AM.png

ל״ג בעומר בלי מדורות

חם בלב

להיפגש, לשיר, לדבר ולשמור על כדור הארץ

נוסיף עוד קיסם למדורה? רעיונות לל"ג בעומר אקולוגי: כאשר חושבים על ל"ג בעומר מיד עולה ריח העשן באפינו, וטעם של תפוחי אדמה חמים. אבל עם התחממותו של כדור הארץ והשריפות הגדולות ברחבי הארץ והעולם, עולים קולות רבים יותר ויותר לחגוג את ל"ג בעומר ללא מדורות. כיצד חוגגים ל"ג בעומר אקולוגי, ומה בעצם משמעות החג?

Girl with Bow and Arrow
white symbol opacity 15.png

מקורות ומנהגי החג

ל"ג בעומר הוא אמנם חג ססגוני ומרכזי בימינו, אולם מפתיע לגלות שאינו מוזכר לא בתורה, לא במשנה, לא בגמרא ואפילו לא בספרות הגאונים שנכתבה אחריה. החג מוזכר לראשונה בספרות הלכתית שנכתבה מאוחר יותר. המסורת קשרה את ל"ג בעומר לאירועי גבורה במרד בר-כוכבא. כמו כן, מספור שביום זה פסקה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא, ולכן מציינים אותו כיום שמחה.  במאה השמונה עשרה החל מנהג ארץ ישראלי מבית מדרשם של מקובלי צפת לעלות לרגל להר מירון אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ל"ג בעומר נקשר עם יום מותו של רשב"י, המתואר בזוהר, באדרא זוטא, כיום של הילולא ושמחה, בה התאחדה נשמתו עם הבורא וכל הבית המלא אור ואש של שמחה.

רוצים להעמיק? 
הנה שלושה מאמרים שונים על מקורות החג:

אבל ושמחה בעומר, מרד בר כוכבא ול"ג בעומר | הרב יהרום מזור 

לחידוש פניו של ל"ג בעומר | הרב ח"כ גלעד קריב

ל"ג בעומר: הילולה, גבורה וחניכה | הרבה פרופ' דליה מרקס - מתוך ספרה "בזמן - מסעות בלוח השנה היהודי ישראלי

מנהגים מסורתיים

עליה להר מירון לקבר של רשב"י, הדלקת מדורות, משחקי חץ וקשת, חלאקה: תספורת לילדים אשר לא גוזרים את השיער עד גיל 3. 

 

ואם לא מדליקים מדורות? ולא מתחברים לעליה לקברי צדיקים כיצד נחגוג היום את ל"ג בעומר? 

 
Image by Catherine Heath
white symbol opacity 15.png

משריפה לשמירה

אנו למדים מפנקסי הקהילות באשכנז שהחל מן המאה ה-16, נהוג היה להשבית את הלימודים בחדרים ובתי המדרש ביום לג בעומר ולהוציא את התלמידים ליערות ולחיק הטבע, לפגרה של טיולים ומשחקים. שביתה זו ממלאכת הלימוד, לא תורצה בפנקסי הקהילות, אולם ניתן להבינה על רקע סיומו המאוחר של החורף בארצות אירופה ועל ההזדמנות שהיתה גלומה ביום הפגרה לחוות ולו לרגע קט את האביב המתעורר. אצלנו בארץ ל"ג בעומר מציין את סוף האביב, ניתן עוד להנות מסופה של הפריחה, ולהתאוורר רגע לפני החום הגדול. 

 

בתרבות דתית המדגישה את ההתכנסות המשפחתית הביתית ואת ההתכנסות בבתי התפילה כמוקדי החגים והמועדים, יכול לג בעומר להדגיש דווקא את היציאה אל עבר הטבע, במובן הפיזי, הרגשי והערכי כאחד. 

בואו נצא ליער!
אבל במקום לשרוף אותו, לסכן את העצים ולזהם את האוויר - נתחבר אל הטבע ונשמור עליו.


---

 

ש.ל. גורדון

ל"ג בעומר

 

נרעישה היער, כדרור שם נעוף,

נשיר עם ציפור ונצפצף: צוף צוף צוף!

נשרוק עם חסיל ונזמזם עם הזבוב,

נרקוד עם צפרדע שוכנת הסוף.


 

כל עשב כל פרח יביע שם אומר:

היום ל"ג בעומר, היום ל"ג בעומר!

 

היערה היערה בקשת וחץ

נקומה נצאה - שם פרח ונץ

יציצו מעל, מצמרת כל-עץ,

 
Image by Hudson Hintze
white symbol opacity 15.png

עוצרים את המגיפה

מקור תלמודי ממסכת יבמות מספר לנו על מגיפה נוראה שהתחוללה וגבתה מחיר עצום בקרב תלמידי החכמים שלמדו בישיבות התלמודיות בשלהי ימי בית שני. בגלל מגפה זאת נוהגים במנהגי אבלות במחצית הראשונה של ספירת העומר כגון הימנעות מחתונות וחגיגות אחרות. 

במקור התלמודי קושרים את המגיפה הגופנית לבעיה חברתית אנושית שהתחוללה בקרב התלמידים: 

 

"אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה (לימדה) להם, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה... כולם מתו מפסח עד פרוס העצרת" (יבמות סב).

 

בימי הביניים מקורות שונים מציינים  כי מנהגי האבלות פוסקים ביום ל"ג בעומר.

וזאת הזדמנות לזכור וללמוד על החשיבות של יחסי כבוד אחווה ואהבה כיחסי התשתית של החברה שאנו חיים בה. נביא מדבריו של הרב גלעד קריב במאמרו לחידוש פניו של ל"ג בעומר. 

" ניתן לפתח את לג בעומר כחג העוסק ביחסי חברות ובכבודו של כל אדם. תלמודו המפורסם של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה" (מדרש ספרא, פרשת קדושים; ירושלמי נדרים ל ב), ניתן להצגה נכמסר מרכזי של החג וכלקח של הרב ממיתת תלמידיו. ברוח זו, ניתן לראות במדורת החג כהזדמנות למפגש חברים וחוויה משותפת של קרבה ורעות, מעין חוויה מתקנת ליריבותם של תלמידי רבי עקיבא. מהלך מסוג זה אף הולם את המקום שתפסה הישיבה המשותפת סביב המדורה בתרבותו של היישוב העברי בשנות טרום המדינה ולאחר הקמתה – סמל של אחוות חברים, של חברותא, של "שבת אחים גם יחד"." 

 

בל"ג בעומר פסקה המגיפה! אנו מכירים לצערנו מגיפות. בתקווה אנחנו כחברה מתחילים להתאושש ממגפת הקורונה ואנו מודעים הרבה יותר למחירים הכואבים שלה, הבריאותיים והנפשיים. אפשר לנצל את ל"ג בעומר הזה להתאוששות מן המגיפה המודרנית, לבלות אותו בחוץ עם חברים ומשפחה, להתחבר, לשיר, להודות ופשוט להיות ביחד.

 
Abstract Water
white symbol opacity 15.png

מחג האש אל חג המים - ללכת אל המעיינות ובורות המים

אמנם בל"ג בעומר מקבלת האש מקום מרכזי במיוחד,אולם מעניין לגלות, שחלק משורשי היום הזה נעוצים לא באש – כי אם דווקא במים.   בימי המקדש, שנים לפני הולדתו של בר כוכבא, נקראו ימים אלו שנגמרים בל"ג בעומר "פרוס עצרת", ובהם היו יוצאים לבדוק את מפלס המים בבורות. עד תקופה זו כבר ירדו כל גשמי השנה, ואין זמן טוב מזה לחישובים: כמה ירד, כמה נשאר, ואיך לכלכל את אספקת המים בעונה החמה, שיספיקו עד החורף הבא.  

 

"...בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ." (בראשית, ז', י"א) "רבי יהושע אומר: אותו היום שבעה עשר באייר היה, יום שמזל כמה שוקע ביום ומעיינות מתמעטין. ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית." (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד ב')

 

לימים, הונהגה עליה לקברי שמאי והלל בהר מירון סמוך ליום זה, והאגדה מספרת שבורות המים בהר היו מתמלאים באורח פלא כדי לספק מי שתיה למתפללים הרבים. 

 

"ובמירון שם מערה (של קבר) לשמאי והלל ותלמידיהם, סך כולם שלושים ושנים. ושם מתקבצין ישראלים וישמעאלים בפסח שני. וישראלים מתפללים שם ואומרים מזמורים. וכשהם מוצאים מים כלם שמחים שהוא סימן שתתברך השנה. והרבה פעמים שלא נמצא שם מים ובעת תפילתם היו באים המים כהרף עין." (אלה המסעות - יעקב השליח)



עם תום האביב, לקראת חום הקיץ הגדול, ניתן לצאת בל"ג בעומר אל המעיינות ומאגרי המים שלנו, שחלקם כבר יתייבשו בימים הקרובים, להנות מצלילותם, להודות עליהם וגם לזכור לשמור עליהם, להשתמש בהם בחכמה ובזהירות כך שיספיקו לכל חודשי השנה.