מהו הזמן? מהו אותו יסוד חמקמק ובלתי נשלט בחיינו? זה, שלעתים טס הוא במהירות ולעתים מסרב לזוז? זה, שמביא תינוקות להתהפך על בטנם, להתיישב, לקום על רגליהם ולגדול להיות ילדים, זוקף את קומת הצעירים ומוסיף לוויית חן של שֵׂיבה למבוגרים? איך נוכל להגדיר את השטף הרציף והבלתי-מובן שאנו מכנים "זמן"?
 

מימֵי קדם השתדלו בני האדם להבין את הזמן ולשלוט בו על ידי חלוקתו לפרקים קצובים: שעות, ימים, ירחים ושנים. חלוקת הזמן  מעניקה לנו תחושה של שליטה מסוימת בחיינו ובַשֵּׁד הבלתי נשלט הזה. החגים והמועדים מאפשרים לנו למקד תשומת-לב לחוויות ולזיכרונות, למיין אותם ולהכניסם למגירות רגשיות ושכליות מיוחדות. סדר צריך להיות – חשבון נפש יאה ליום הכיפורים, ואילו לפורים נאה מידה של עליצות וקלות ראש. כיצד היו נראים חיינו אילו היה כל יום פורים, או לחילופין – כיפורים? קציבת הזמן ומִשְמוּעוֹ עומדים בבסיסהּ של כל תרבות – "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע", אמר דויד המלך, נְעים תהלות ישראל, "וְנָבִא לְבַב חָכְמָה" (תהלים צ, יב). 

 

לשם כך כתבתי את ב"בזמן". משימתי הייתה לפתוח חלונות ודלתות הרבה אל לוח השנה שלנו, לאוורר חדרים שהיו סגורים זמן רב, להאיר פינות חמד ולהטות שכם בהרחבת האוהל המשותף.

לכל חודש מחודשי השנה אופי משלו, טעמים וניחוחות ייחודיים, אלה באים בין דפי "בזמן". כל פרק מוקדש להעמקה ולעיון באחד מתריסר החודשים, והמבנה של כולם קבוע: כוונה, מבוא, שירת החודש, עיונים, תפילת החודש.  כוונה לחודש, בבחינת ייחול שאני מייחדת לכל חודש; בשערי החודש הוא מבוא קצר, ובו פירוט העיונים שיבואו בפרק; שירת החודש, בכל פרק בחרתי שיר או פיוט שנושאיהם קשורים באירועי החודש או מזכירים אותם; עיונים על תכנים שכל חודש מְזַמֵּן; ובסוף כל פרק מותאמת תפילת החודש, תפילה הנאמרת במהלך החודש או המאירה אור מסוים הקשור בו. בצד הטקסט פתחתי חלונות ובהם מדרשים, פיוטים, הרהורים ותוספות.
 

נושאים שונים ב"בזמן" זימנו קולות שונים והתייחסויות שונות. לעתים הקול הדובר בספר הוא אישי ולעתים אקדמי, לעתים המבט הוא היסטורי ולעתים תרבותי ודתי. חשוב היה לי לאתגר את הניגוד שבין מה שמכונה "דתי" ובין "חילוני", ולהציג את כוליות השיח היהודי-ישראלי. ובכל מקרה, השתדלתי לכתוב מבפנים, מתוך אהבה ושייכות, גם אם לעתים מתוך ביקורת.
 

כילידת ירושלים, רבה וחוקרת תפילה, חשוב היה לי, בין מחשבותיי ותובנותיי לשלב ב"בזמן" ישן וחדש, נשי וגברי, מערבי ומזרחי, מוכּר ופחות מוכּר. ביקשתי לכלול קולות יהודיים רבים מתקופות שונות ומקומות שונים המבטאים עמדות והלכי רוח מגוונים. הקריטריון להכליל עיונים וקטעי קריאה ושירה היה בראש ובראשונה איכות החומר (ולא ניסיון טכני לייצג את הקולות כולם). שמחתי לראות שֶׁמה שעלה במקלדתי שיקף את ריבוי האנפין המטיב והמפרה שבו אני חפצה. לא ביקשתי להקיף הכול, אין זה ספר אנציקלופדי, אלא להגיש הצעות להרהור, לשיחה ואף לוויכוח בריא. מה מקומו של ספר זה? אני מדמיינת אותו מוצב בסמוך לשולחן האוכל המשפחתי, או ליד המיטה, במתנ"ס, בבית הכנסת או במשרד, בארון הספרים הביתי או בילקוט הטיולים, במגירת המדריכה או על שולחן המורה. 
 

אני מזמינה אותך להצטרף למסעות בלוח השנה שלנו: היהודי-ישראלי, העתיק והמתחדש. אפשר לבחור לקרוא את הספר מראשיתו ועד סופו אבל אפשר גם לעיין בו לפי חודשי השנה, מועדיה ואירועיה ולקרוא את פרקיו בעונתם. איני מצפה ממך להסכים עם כל דבריי, אדרבה, אשמח אם הדברים יעוררו בלִבך מחשבות ויעודדו מסעות רבים נוספים למחוזות עתיקים וחדשים, רחוקים וקרובים.