​דרך מילות השיר של מוקי , אפשר לשמוע את הגבר הישראלי החדש, הגבר שנאבק על זכותו לחופשת לידה (אם בת זוגו תסכים לכך), הגבר שבמקרה של גירושין נלחם על זכויותיו על ילדיו, הגבר שמפתח שיחה עם ילדיו ורוצה לדעת מה הם מרגישים, ואולי זה הגבר שחי עם עוד גבר וביחד הם הקימו משפחה והביאו ילדים, והם ילדים רק של אבא ואבא.

כמה שונה שירו של מוקי משיר הילדים המוכר והידוע משנות השבעים " לאבא שלי יש סולם", בו לאבא יש סולם ומכונית, הוא מביא מתנות ויודע המון, אבל כששרים לו שיר שהוא אוהב הוא עוצם את עינו ונרדם.

המשפחה המודרנית של היום כל כך שונה מהמשפחה אותה אנו מכירים משנות השבעים והשמונים. במשפחה המודרנית האמא יכולה לפעמים לעבוד עד מאוחר והאבא יוציא את הילדים מהגן, במשפחה המודרנית יכולות להיות שתי אמהות, יכולים להיות שני אבות, יכולה להיות הורות משותפת לאנשים שאינם נשואים אך בוחרים להביא ילדים ביחד, יכולים להיות אמהות המגדלות לבד את ילדיהם, הורים המאמצים ילדים ממדינות שונות,ועוד ועוד ועוד..

במשפחה המודרנית האמא יכולה לקדש והאבא לאפות חלות, במשפחה המודרנית שואלים מחדש על יחסי הורים וילדים. במשפחה המודרנית כל הערכים שהיו ברורים דורות רבים כמו כיבוד הורים נשאלים ונבדקים מחדש, למה הכוונה בימינו לכבד את ההורים, האם זה אומר שחייבים לציית להם, לכל דבר שהם אומרים? ומה עם לכבד את הילדים?

גלגולו של יום המשפחה משקף את השינויים שעבר מונח המשפחה. יום המשפחה החל למעשה כ'יום האם' ביוזמתה של הרבנית הרצוג ב- 1947 כאשר בשנות ה- 50 נקבע שיום האם יחגג בל' שבט, יום פטירתה של הנרייטה סולד " אם הילדים". בשנות ה- 90 הוסב ים האם ליום המשפחה. ההסבה מיום האם ליום המשפחה נתנה מגוון רחב יותר של אפשרויות לחגוג את המבנה המשפחתי. אולם נדמה שעדיין בישראל של 2015 , המבנה המשפחתי והלגיטימציה שניתנת למשפחות שאינן מסורתיות עודם נתנים במחלוקת, עובדה המשפיעה גם על המעמד החוקי שלהם (היכולת להינשא, למשל) וגם מעמדם החברתי במערכות החינוך וברחוב הישראלי.

התנועה הרפורמית מקבלת לקהילותיה ומוסדותיה את כל סוגי המשפחות השונות; רבות ורבני התנועה מקיימים טקסי נישואים חד מיניים ויוצרים טקסי משפחה שוויוניים. במסגרות החינוך של התנועה מאפשרים לבנים להדליק נרות ולבנות לקדש, מקדמים תכנים המקבלים את כל סוגי המשפחות, ולומדים איך מכבדים הורים וילדים בימינו.